מגילת אסתר / דן וקנין

מְגִלַּת אֶסְתֵּר

הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֲשֶׁר מָלַךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ.

הָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל וְצָבַר הַרְבֵּה כח ורְכוּשׁ.

רָצָה לְהַשְׁווִיץ וּלְהַרְאוֹת לְכָל הַחֲבֵרִים,

וְלָכֵן אִירְגֵּן מְסִיבָּה וְעֶרֶב שֶׁל גְּבָרִים.

כְּדֵי לְהַפְגִּין כַּמָּה הוּא עָשִׁיר וְלֹא עֲמָמִי,

הִגִּישׁ אֹכֶל בִּכְלֵי זָהָב וְלֹא בְּחַד פַּעֲמִי.

שָׁתָה הַמֶּלֶךְ הַרְבֵּה יַיִן וְתָפַס אַחְלָה רֹאשׁ,

וְהֶחֱלִיט לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם מִי כָּאן הַגֶּבֶר אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ.

כְּטוֹב לִבּוֹ בַּיַּיִן סִפֵּר לַחֶבְרֶ'ה סִפּוּרִים עַל נָשִׁים

וְהַשְּׁווַיְץ בְּסִיפּוּרֵי גְּבוּרָה בַּמִּיטָּה וּבְכִבּוּשִׁים.

אמרוּ הַחֶבְרֶ'ה: לֹא חָכְמָה לְהָבִיס אוֹיֵב בְּתִמְרוֹן יַבַּשְׁתִּי.

בּוֹא, נִרְאֶה אוֹתְךָ גֶּבֶר, לְךָ, תָּבִיא לְכָאן אֶת וַשְׁתִּי!

"גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה בְּאַרְמוֹנָהּ מִשְׁתֵּה נָשִׁים".

עִם שְׁתִיָּה וְחַשְׂפָנִים וְעוגות עַל מַגָּשִׁים.

הֵבִיאָה רַקְדָנִית עַל עַמּוּד שֶׁרָקְדָה עִם נְחַשׁ פֶּתֶן,

וְהוֹסִיפָה גם כַּמָּה גְּבָרִים שֶׁרָקְדוּ רִיקּוּדֵי בֶּטֶן.

וְאָז, בְּאֶמְצַע הַמְּסִיבָּה וְהִתְעַלּוּת הַחוּשִׁים,

הוֹפִיעַ סָרִיס הַמֶּלֶךְ עִם הוֹדָעָה מַמָּשׁ אִישִׁית:

הַמֶּלֶךְ מְצַוֶּה בָּזֹאת עַל הַמַּלְכָּה יָרוּם הוֹדָה,

לְהוֹפִיעַ לִפְנֵי הַחֲבֵרִים לְבוּשָׁה לְפִי הַמּוֹדָהּ.

וְרִיד מָרוֹקָאִי הִתְחִיל לְהִתְנַפֵּחַ אֵצֶל  וַשְׁתִּי בַּמֵּצַח,

וְהִיא הִסְתַּכְּלָה בּסָרִיס בְּמַבָּט שֶׁכֻּלּוֹ רֶצַח.

נשׁמָה עָמֹוק וּכְמַלְכָּה שֶׁדָּגְלָה בְּהַעֲצָמָה נָשִׁית,

הֶחֱלִיטָה לִפְעֹל בְּשֵׂכֶל וְלִהְיוֹת מַעֲשִׂית.

הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי אָמְנָם זָכְתָה פַּעַם בְּתֹאַר מַלְכַּת יֹופִי,

אַךְ עַכְשָׁיו הֶחֱלִיטָה לְהַרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהּ גַּם אֹופִי :

תַּגִּיד לַמֶּלֶךְ שֶׁלְּךָ שֶׁיִּקְפֹּץ לִי וְיִשְׁכַּח מִזֶּה!

כָּךְ צָעֲקָה עַל הַסָּרִיס וְנִיפְּחָה אֶת הֶחָזֶה :

אֲנִי מַלְכָּה אֵיכוּתִית וְלֹא אִישָּׁה  רְגִילָה,

וְהָאידְיוֹט חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי דֻּוגְמָנִית אוֹ סְתָם שַׁרְלִילָה.

בּוֹאוּ נָא הַבָּנוֹת, הבה וְנַמְשִׁיךְ פֹּה לִרְקֹד,

וְאַחַר כָּךְ אוּלַי אֵלֵךְ אֶת אִישִׁי הַזָּקֵן לִרְאוֹת.

"וַיִּקְצֹוף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ",

אֵיךְ הַחֻוצְפָּנִית הַזֹּאת מֵעַזָּה לְהַגִּיד למֶלֶךְ לֹא!.

הִתְלַבֵּט וְהִתְייַעֵץ, יָשַׁב לוֹ בְּחֶדֶר וְסָפַר עַד שָׁלוֹשׁ,

וְאַחַר כָּךְ פִּרְסֵם צַו עִם  חוֹתֶמֶת שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:

"יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת וְטוֹבוֹת מַרְאֶה"

שֶׁאֶת לֵב הַמֶּלֶךְ יְשַׂמְּחוּ בְּמַרְאָן הַנָּאֶה.

הַבָּנוֹת יִלְמְדוּ טִיפּוּחַ וַהֲלִיכָה בִּשְׂמֹאל יָמִין,

וּבַסּוֹף יַעַבְרוּ אֵצֶל אֲחַשְׁווֵרוֹשׁ מִבְחָן בְּרָזֵי הַמִּין.

"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר"

סוּג שֶׁל מְאִעכר קָטָן וּמֻוכָּר בְּכָל הָעִיר.

כְּשֶׁהִתְפַּרְסֵם בָּרַבִּים הַצַּו שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁווֹרוֹשׁ,

רָאָה מָרְדְּכַי הִזְדַּמְּנוּת לְרֶווַח וְהִפְעִיל אֶת הָרֹאשׁ.

"וַתִּילָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל שׁוֹמֵר הַנָּשִׁים"

שֶׁהָיָה סָרִיס אָדִישׁ וְלֹא תַּאַוְותָן כְּמוֹ כָּל הַבַּרְנָשִׁים.

אַחֲרֵי  שֶׁהִשְׁרוּ אוֹתָהּ "שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר",

הִצְטָרְפָה אֶסְתֵּר לַמֻּועֲמָדות וְחִכְּתָה בַּתּוֹר.

"וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים"

הִסְתַּנְווֵר מִיָּופְיָהּ וְהִגִּיעַ מַמָּשׁ לְאָובְדַן חוּשִׁים.

"וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי"

וַיֹּאמֶר לָהּ לִפְנֵי כֻּלָּם: מֵהַיּוֹם אֶסְתַּרְקֶ'ה, אַתְּ אִשְׁתִּי!

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּידֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא"

קִדֵּם אוֹתוֹ וְהִכְרִיז: עיוני, יַד יָמִין שֶׁלִּי זֶה אַתָּה!

"וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ כֹּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲווִים לְהָמָן" מִכָּל עֵבֶר.

וְרַק מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי סֵרֵב לִכְרֹעַ וְעָמַד זָקוּף כְּמוֹ גֶּבֶר

"וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּורֵעַ וַיִּמָּלֵא חֵימָה,"

הִתְעַצְבֵּן וְקִילֵּל וְהֵטִיל סְבִיבוֹ אֵימָה.

"וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בַּמַּמְלָכָה,"

פָּנָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְקִבֵּל מִמֶּנּוּ אִשּׁוּר וּבְרָכָה.

בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר  השכים מָרְדְּכַי וְקָרָא אֶת הַחֹוק בַּסֵּפֶר,

"וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר."

שָׁלַח לְאֶסְתֵּר, לְבַקֵּשׁ מֵהַמֶּלֶךְ וּלְהִתְחַנֵּן עַל עַמָּהּ:

וְתַעֲשִׂי אֶת זֶה מַהֵר, עוֹד לִפְנֵי רֶדֶת הַחַמָּה!

נִגְּשָׁה אֶסְתֵּר למֶלֶךְ וְהִזְמִינָה אוֹתוֹ לְמִשְׁתֶּה מְלָכִים,

וְשָׁלְחָה גַּם לְהָמָן הַזְמָנָה עִם שׁוֹקוֹלָד וּפְרָחִים.

בֵּינְתַייִם בָּנָה הַמָּן עַמּוּד תְּלִיָּה גָּבוֹהַּ בְּצוּרַת עֵץ,

וְנִשְׁבַּע כִּי תּוֹךְ שָׁבוּעַ יִתָּלֶה מָרְדְּכַי וְיָבוֹא לוֹ קֵץ.

"בַּלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" וְהוּא קָרָא לְעַצְמוֹ סִפּוּר עֶרֶשׂ

 "וַיִּמְצָא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ."

נִזְכַּר הַמֶּלֶךְ בִּשְׁנֵי הַסָּרִיסִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהִתְנַקֵּשׁ בְּחַיָּיו,

וְאֵיךְ הוּא שָׁכַח שֶׁהוּא אֶת חַיָּיו לְמָרְדְּכַי חַיָּיב.

בַּבֹּקֶר פָּגַשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר בָּא לְבַקְּרוֹ

וּשְׁאָלוֹ:" מַה יֵעָשֶׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ"?

חָשַׁב הַמָּן רַק רֶגַע וְעָנָה לַמֶּלֶךְ בְּלִי הִסּוּס:

אִישׁ כָּזֶה חָשׁוּב וְיָקָר צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב עַל הַסּוּס.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן: מַהֵר קַח אֶת הַסּוּס כִּדְבָרֶיךָ,

וְתוֹבִיל אֶת מָרְדְּכַי בָּעִיר, רָכוּב עַל הַסּוּס אַחֲרֶיךָ.

תִּצְעַד בָּרֶגֶל וְתִצְעַק חָזָק בַּשּׁוּק וּבַכִּיכָּרוֹת:

"כָּכָה יֵעָשֶׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ."!

"וַיָּבוֹאוּ הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה,"

וְהָמָן הָיָה עָצוּב וְנִרְאָה כְּמִי שֶׁחָטַף מַכָּה.

"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר: מַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת"?

וַתַּעַן אֶסְתֵּר: תּוֹדָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ עַל הַכָּבוֹד וְעַל הַזְּכוּת.

אֲנִי אָמְנָם חֲדָשָׁה כָּאן וַעֲדַיִן בְּלִי הַוֶּותֶק שֶׁהָיָה לְוַשְׁתִּי,

אַךְ אֲבַקֵּשׁ כי"תינתן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי."

שָׁמַעְתִּי כִּי מִישֶׁהוּ זוֹמֵם לַהֲפֹךְ אֶת עַמִּי לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת,

וְאוֹתוֹ אִישׁ  גַּם רוֹצֶה לְאַבֵּד וּלְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ. לֹא פָּחוֹת!

"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן"

וְלָמָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִרְצֶה לַהֲרֹג דַּוְוקָא אֶתְכֶם?

"וַתֹּאמַר אֶסְתֵּר: אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הַמָּן  הָרַע הַזֶּה"

יוֹשֵׁב כָּאן מוּלְךָ וּמַקְשִׁיב כְּאִלּוּ אינו קָשׁוּר לָזֶה.

נָפַל הַמָּן עַל בִּרְכָּיו וְשָׁטַח לִפְנֵי אֶסְתֵּר תְּחִנָּה,

וְהַמֶּלֶךְ הַכּוֹעֵס נָטַשׁ הַמִּשְׁתֶּה וְיָצָא אֶל הַגִּנָּה.

"וְהָמָן נֹופֵל עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ,"

וּכְשֶׁחָזַר הַמֶּלֶךְ לַסָּלוֹן חָשַׁב שֶׁהַמָּן מְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ.

"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה שֶׁלִּי אַתָּה אוֹמֵר"?

וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה חָבֵר שֶׁלִּי וְעַל כְּבוֹדִי שׁוֹמֵר!

"וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה": הַמָּן הֵכִין עֵץ תְּלִיָּה בְּגֹובַהּ  חֲמִשִּׁים אַמָּה,

וְהַמֶּלֶךְ צִיווָה: קְחוּ אֶת הַמָּן לְעֵץ וְתלוּ אוֹתוֹ שָׁמָּה.

"וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי,"

וְאֶסְתֵּר צָהֳלָה: סוֹף הַמָּן לִתְלִיָּה, מַזָּל טוֹב וְכֹה לֶחָי!

"וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת"

"וִירַשׁ אֶת כָּל בֵּית הַמָּן"-מִכִּרְכָּרָה וְעַד חוּט.

[ ..לוּ קָרָא הַמָּן עֲתִידוֹת שֶׁל בָּזוּקָה כְּמוֹ כֻּלָּם בְּהֶסְתֵּר,

הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא כְּדַאי לְעַצְבֵּן אֶת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר.

וְכָךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא זָמַם וְתִכְנֵן הַשְׁמָדָה וְהֶרֶג,

כָּתְבָה אֶסְתֵּר מַתְכּוֹן לְאָזְנֵי הַמָּן עִם מִלּוּי שֶׁל פֶּרֶג...]

"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר"

אַךְ הָיָה עוֹד מַשֶּׁהוּ וְזֶה הָעִיקָּר:

הַמֶּלֶךְ בִּטֵּל אֶת הַצַּו לְהַשְׁמָדַת הַיְּהוּדִים,

וְכָל הַגּוֹיִים הִתְחַנְּפוּ לַיְּהוּדִים וְהָפְכוּ לִידִידִים.

אַחַר כָּךְ פִּנֵּק הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר וְאִתָּהּ הִתְייַעֵץ,

וּלְפִי בַּקָּשָׁתָהּ נִתְלוּ עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הַמָּן עַל הָעֵץ.

הָרְגוּ הַיְּהוּדִים אֶת אוֹיְבֵיהֶם אַךְ לֹא פָּגְעוּ בָּאַלְמָנוֹת,

וּלְמָחֳרָת אָכְלוּ אָזְנֵי הַמָּן וְהִנְהִיגוּ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת.

וְכָךְ הִצְלִיחָה אֶסְתֵּר לַהֲפֹךְ יוֹם שֶׁכִּמְעַט הָיָה לְכִפּוּרִים,

לְיוֹם שֶׁל שִׂמְחָה וּשְׁתִיָּה עַד דְּלָא יָדַע, וּבְקִצּוּר, פּוּרִים.

מָה שֶׁמּוֹכִיחַ שֶׁכָּל גֶּבֶר, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוורוֹשׁ,

רַק רוֹאָה אִשָּׁה יָפָה כְּמוֹ אֶסְתֵּר וּמִיָּד מְאַבֵּד אֶת הָרֹאשׁ!  

  דן וקנין  - גן יבנה – 1.1.2022