הקורבנות השקופים של המלחמה. גן יבנה מרכינה ראש על מותו של בן היישוב בנסיבות טרגיות

מספרם של הקרבנות השקופים במלחמה הנוכחית, ממשיך לעלות, ונדמה כאילו אף אחד אינו מדבר על זה. שורדי הנובה, אזרחים, חיילי סדיר ומילואים בחודשים ארוכים של לחימה, מראות ששום עין ושום מוח אינם יכולים לעכל, ריחות שנצרבים בתודעה, והרבה גיבורים. הרבה מאוד גיבורים שבתוכם יש יותר מדי גיבורים שלא יכלו לשאת עוד, אלו הם הקרבנות השקופים. 

בבוקר שמחת תורה, 7/10 הוקפץ "בסבוס" ניר דורון אברהם (33.5), כמו רבים אחרים, לשדה הקרב, להגנה על המולדת. במשך חודשים נלחם על המדינה שכל כך אהב ועל הערכים עליהם גדל. עפ"י הבנתנו, כתוצאה מפציעה, נפגעה שמיעתו במהלך שירות המילואים והוא שוחרר. ביום שישי האחרון, בשעות הצהריים, נמצא ניר במכוניתו באזור מעדנות ללא רוח חיים והותיר משפחה, חברים ותושבים המומים וכואבים. במוצאי שבת בשעה 23:00 החל מסע הלוויה של ניר, כשאלפים מלווים אותו בדרכו האחרונה, המשפחה יושבת שבעה ברח' יהודה הלוי 4 גן יבנה.

ספדה לו האמא הדס:"אני מדברת אליך מהלב לי. ניר יקר שלי. "בסבוס", ככה קראו לך החברים שלך, ממתק. אתה באמת היית ממתק. בסדיר שלך, כל הכיסים בשכפ"ץ שלך היו מלאים בממתקים, דאגת לכולם."

"אין נוהגים להספיד בניסן" הוסיפה האם האבלה "אבל אני חייבת להגיד מילה עליך, איש משפחה, בעל ערכים, ילד של בית. דאגת לכולם, לנופר, לילדים, לאחים. בסבוס אהוב שלי, כיף היה ללכת בשבילים בכל מקום בארץ ולשמוע "את אמא של בסבוס, את אמא של דורון, זכית, זכית הכבוד הולך לפנייך!"

"רציתי להגיד לך תודה רבה, היית ילד שלי לכל אורך הדרך, עם כל הקושי" הודתה הדס לבנה על הזכות, "תודה על מי שהיית, אני אעשה את ההשתדלות שלי, לשמור על נופר והילדים, על אבא והאחים שלך. ומה אני רוצה להבטיח, עם כל ההשתדלות שבעולם – בין כל המקומות שהתנדבת בהם, בין כל המקומות שהיית בהם, אחד מהם, מפעל מאוד חשוב "חסדי עירית". כשידעת שיש משפחות שלא היה מי שיביא להם אוכל, היית יוצא גם באחת עשרה או שתיים עשרה בלילה, כדי שלא תהיה משפחה שתשאר רעבה. אז אבא ואני סיכמנו שאנחנו נעשה את "קו ניר" ונמשיך את פועלך. תודה לך על מי שהיית כל החיים, 33.5 שנים בשבילנו, בסבוס אהוב שלי. בסבוס היית ובסבוס תשאר, ניר דורון, אוהבת."

הרב עובדיה הספיד גם הוא את ניר דורון: "כולנו כאן מסרבים להאמין והלב שותת דם. לא הכרתי את ניר דורון, אני מכיר את אחיו. אני מכיר משפחה צנועה רגישה מלאה אהבה בכל אחד ואחד. ניר בשמחת תורה, ביום ההולדת שלו הוקפץ יחד עם הרבה חיילים לשדה הקרב. במשך חודשים מסר את נפשו יום יום להצלת כלל ישראל בגבורה גדולה. "הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן", ניר הוא הרוג מלכות. יש כאלה שמוסרים את נפשם בשדה הקרב, יש כאלה ששדה הקרב ממשיך אצלם הלאה, וגם אז מוסרים את נפשם."

על הקיר בדף הפייסבוק, כתבו חברים ונפרדו מניר:

כתב מפקדו, Roy Malka: "לבסבוס היקר, בזמן כזה קשה וכאוס רגשי, אני מוצא את עצמי כותב לך. כמפקד, תמיד חשבתי שהמשימה העיקרית שלי היא לשמור על כולנו בטוחים ולחזור הביתה יחד. יצאנו מעזה, וחשבתי שהצלחנו. אבל הבנתי שכמה שזה קשה להתמודד עם הקרבות בשטח, זה עוד יותר קשה להתמודד עם הקרבות שבתוך הנפש.

התמודדות עם הדברים שראינו וחווינו היא מורכבת מאוד, ולפעמים אלה שחשבת שהם החזקים ביותר הם אלה שכואבים בסתר. זה משהו שאנחנו צריכים לזהות ולפעול לטובתו, להעניק חיבוק ואהבה לאלו שחזרו איתנו.

יש כמה דרכים להתמודד עם המציאות הזו: להכיר בה, להתעלם ממנה או לשקר לעצמנו שהכל בסדר. הדרך הנכונה היא להתמודד, להודות בקשיים ולטפל בהם. כי זה מה שאנחנו חייבים לעשות כדי להמשיך הלאה.

אני זוכר איך היית שם בקרבות בנחל עוז וחרבת חזעה, תמיד בחזית עם חיוך ובטחון. כשנפצעת, המשכת לשדר אופטימיות ותמיכה, ואפילו שלחת לנו ארוחת שבת שהפכה את היום למיוחד עבור כולנו. זכור את התגובה של כולם: "תודה לבסבוס! אנחנו אוהבים אותך, אין עליך!"

ואני, אני מצטער. מצטער שלא הקשבתי יותר, שלא תמכתי יותר, ושלא ראיתי את הקשיים שהיית צריך להתמודד איתם. מקווה שתמצא בליבך לסלוח לי, פה או בעולם שלמעלה.

סליחה. מחלקה יקרה שלי, רק רוצה לומר לכם שאני אוהב אתכם מאוד. אני מבקש מכם, נושא את כל הכבוד וההערכה, אם אתם מרגישים קושי - תדברו איתי. אנחנו כולנו בסירה הזו יחד, מרגישים את הלחץ והקושי. המציאות שחווינו היא בלתי נתפסת, ומעטים בעולם יודעים מה זה להיות במצב כזה. בבקשה, אל תהססו לדבר איתי. בתקופה כה קשה זו, חשוב לנו לשמור אחד על השני, לטפל זה בזה ולהיות שם אחד לשני. זה חלק מהיותנו לוחמים, לא רק בשדה הקרב אלא גם בבית. נשמור על קשר, תמיד פה בשבילכם."

כתב גם חברו Shlomi Darmi: "בסבוס אחי ,חשבתי שאחרי כל מה שעברנו כלום כבר לא יכול להפתיע אותי אבל כלום לא הכין אותי לזה . חיפשתי מילים לכתוב לך לצערי לא מצאתי אבל מלכא רשם כלכך נכון. מקווה שאתה נח עכשיו. מבטיח לזכור אותך ומבטיח להיות בשביל המשפחה שלך. היית חבר טוב ואיש משפחה מהשורה הראשונה, אוהב אותך אחי."