שישי אישי והפעם עם מיכאל דוד שמאוהב בגן יבנה ולא מפסיק לפתוח את הלב ולהתנדב

מיכאל דוד, גר כבר 15 שנה בגן יבנה ומאוהב בה מהרגע הראשון. מיכאל נשוי לעומר ולהם 4 ילדים בגילאי 161/2, 14, 7 ו-5 . כולם בנים. הוא גדל במושב וממש התקשה להסתדר עם האוויר הדליל שבקומות הגבוהות בעיר. "האוויר היה דליל מידי" הוא צוחק. ביקור קצר בגן יבנה הבהיר לו ולמשפחה שזה המקום בשבילם ומאז הכל הסטוריה. ביומיום הוא מנהל רכש ולוגיסטיקה בחברת "סמי פרימיום" , שירותי בריאות התלמיד של משרד הבריאות. החברה אחראית על כל החיסונים הניתנים בבתי הספר ופעילויות הבריאות בהם. 

אחרי המשפחה והעבודה, אהבתו הגדולה של מיכאל היא להתנדבות. הוא מעורב בפרויקטים רבים בקהילה ומספר שהצורך להתנדב מגיע מהבית. "אמא שלי ז"ל היתה מצפן לנתינה. היא תמיד היתה אומרת: תביאו לאחרים לפני שאתם מביאים לעצמכם. בהתחלה לא הבנתי והקשיתי עליה. שאלתי למה לא לדאוג לעצמי? היא אמרה תמיד שאם יש לי משהו תמיד אדאג לתת גם לאחר. שאלתי אותה פעם מה היה קורה אם היתה לי רק פרוסת לחם אחת ממנה הייתי מתקיים כל היום האם אוכל גם אז לתת לאחר והיא השיבה לי :בני היקר, אם אתה יכול להתקיים יום שלם מפרוסת לחם תחתוך ממנה חתיכה ותסתדר בלי החתיכה." 

מיכאל גדל בין עשרה אחים במושב נוחם שליד ירושלים. "במשפחה גדולה" הוא אומר, "אתה תמיד מחפש איפה לתת ולסייע. זה ממלא את הנפש ונותן כוח. לא הכל חומרי בעולם הזה." הוא מוסיף. 

לפני 14 שנה התחלתי להתנדב במשמר האזרחי בגן יבנה ולפני 3 שנים התנדבתי לסיור. עשיתי קורס שוטרים מלא והיום אני מפעיל ניידת לבד. אני עושה משמרות אחת לשבוע קבוע ובגן יבנה יודעים שביום שלישי זו המשמרת של מיכאל דוד. משמונה בערב קבוע. אני פוגש בני נוער, מסייר באזור התעשייה, עוזר לשוטרים בקריאות, ובימי חמישי שבוע כן שבוע לא לסירוגין אני במשמרת מ-21:00 בערב עד 7:00 בבוקר למחרת. אנחנו מסיירים עם השוטרים ועוזרים להם בכל המרחב של גן יבנה, בני עייש, קרית מלאכי וכנות. אנחנו נתקלים בסיטואציות שמזמנות לנו את הזכות לסייע לאנשים במצוקה. אנחנו נתקלים בהמון מקרים לדוגמא: בני נוער שנמצאו שיכורים ומחוסרי הכרה במועדון בכנות כשחייגנו לאחד הנערים הביתה אמרנו לאמא שלו שהבן שלה שיכור ומחוסר הכרה והיא צרחה עלינו שהבן שלה בכלל ישן כעת במיטה. ביקשנו שתלך לבדוק והיא נדהמה לגלות שהוא לא בחדר שלו. הורים חייבים להיות מעורבים יותר בחיי הילדים שלהם. זו היתה מסיבה ללא אלכוהול בכלל אבל הילדים הגיעו מהבית עם בקבוקי אלכוהול ושתו בדרך. בהזדמנות אחרת ילדה שברחה מהבית ומצאנו אותה לא הסכימה לחזור הביתה כי טענה ליחס קשה מצד ההורים. הכנסנו את הרווחה לתמונה ושם הזמינו ניידת כדי לקחת אותה למקלט לילדות. ישבנו עם ההורים. עשינו שיחת גישור ביניהם לילדה ואני שמח לספר שהילדה עדיין בבית והקשרים התחזקו בין הילדה להורים. לא תמיד צריך להוציא ילדים מהבית. אפשר גם לדבר. 

מיכאל, מה אתה נוהג לעשות בסופי השבוע?

אחרי שכל השבוע שלי עמוס בעבודה והתנדבות אני מעדיף להיות בבית עם המשפחה ולא לוקח משמרות במשטרה. לפעמים הולכים לקאנטרי או יוצאים יחד לטיולים בנחלים אבל גם מאוד אוהבים להעביר שבתות ברביצה בבית ולהיות ביחד. 

איך עבר השבוע שלך? מה היה בו טוב ומה פחות?

"בכל פחות טוב אני מאמין שאפשר למצוא את הטוב. השבוע קיבלתי פרוייקט גדול בעבודה ברמה הארצית . תוך שלושה ימים הצלחתי אני ועוד 150 עובדים להרים אותו. לא ראיתי את הבית במשך כמה ימים אבל הצלחנו ובגדול"

מה אתה אוהב בגן יבנה?

"יש פה קהילה מדהימה ורב גונית. אנשים שאני לא חושב שאפשר למצוא באף מקום אחר בארץ. גן יבנה הוא יישוב קהילתי ומאוד מחבק ואוהב. אני מרגיש כמו במושב כולם מכירים את כולם דלת פתוחה תמיד ממש שכונת חיים. אם חסר משהו גם באמצע הלילה אחד יעזור לשני. כולם נרתמים בכל קריאה לעזרה והתנדבות. מעבר לכך היישוב יפהפה. יש פה הכל. לא זוכר שקניתי משהו מחוץ לגן יבנה. סופרים, בגדים, מאפיות, בנקים. הכל פה מכל טוב. כיף לגור פה. האווירה טובה והאנשים יפים. מקום פסטורלי. "

מה היית משפר בגן יבנה?

"לא חושב שיש משהו שהוא ברמה אקוטית לשיפור. הקהילה פה מדהימה אולי יותר פעילויות שיחברו את הקהילה ביחד שירתמו עוד אנשים לטובת העשייה להרחיב את המעגלים. "